מומחי בריאות הציבור של האוניברסיטה העברית מפרסמים נייר עמדה על רקע מצב התחלואה ולקראת קבלת ההחלטות וקוראים לפתיחה זהירה ודיפרנציאלית של מסגרות החינוך בהקדם האפשרי. על פי הדו"ח אין עדות ברורה שהעלייה בהדבקה בקרב ילדים מתבטאת בעליה בשיעור התחלואה החמורה בקרבם אך קיימת אפשרות שהמחלה תתפשט מילדים לאוכלוסיות פגיעות בגילאים אחרים באוכלוסייה, ובפרט אלה שלא חוסנו או לא הגיבו לחיסון. כמו כן, עליית התחלואה בקרב ילדים ונשים התרחשה גם ואולי בעיקר בתקופת הסגר. ההדבקה התרחשה במשקי בית, וכנראה בשיעורים גבוהים יותר במשקי הבית הגדולים והצפופים, המאפיינים חלקים גדולים של האוכלוסייה הישראלית. לטענת החוקרים: "הנזק החינוכי, החברתי, הבריאותי והרגשי של סגירתם בבתים, כמו גם הנזק להורים ובעיקר לאימהות שיאלצו להישאר איתם, יגברו ללא ספק במידה שהמסגרות החינוכיות תשארנה סגורות. עדויות מישראל ומהעולם מצביעות על כך, שהנזקים עליהם התרענו הולכים ומתממשים לנגד עינינו". עוד הוסיפו ואמרו החוקרים: "אנו ערים למצב הקשה בו נמצאים בתי החולים, בפרט במוקדי התפרצות. יחד עם זאת, מכיוון שבתי הספר אינן מהווים זרז לתחלואה והנזקים לילדים כתוצאה מסגירת מסגרות החינוך קשים ויתכן שאף ארוכי טווח, אנו ממליצים על פתיחה מיידית של גני הילדים בשלב ראשון ביישובים ירוקים וצהובים תוך אימוץ כללי היגיינה, ריחוק חברתי והוראה בחוץ. במקביל יש לפעול להשלמת מבצע החיסונים לכל עובדי החינוך. עם הירידה בתחלואה יש לפעול לפתיחה של כלל מערכת החינוך כצעד ראשון בפתיחת המשק".